Daf 49a
הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל — מוּתָּר בְּצָלִי וּבְשָׁלוּק. אָמַר: ''קוּנָּם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ, וּמוּתָּר בְּעָבֶה, וּמוּתָּר בְּבֵיצָה טוֹרְמוֹטָא וּבַדַּלַּעַת הָרְמוּצָה. הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה, אָמַר: ''קוּנָּם הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם — אָסוּר בְּכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בִּקְדֵרָה.
Rachi (non traduit)
מתני' הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. מבושל מבושל כראוי:
שלוק. מבושל יותר מדאי:
קונם תבשיל שאיני טועם. כל תבשיל במשמע:
מעשה קדרה רך. שיש בה רוטב:
אבל לא בעבה. כגון דייסא:
טורמוטא הרמוצה מפרש בגמ':
רתחתא. דבר הרותח כגון רוטב וכל דדמי ליה:
היורד לקדרה. דמשמע בין צונן בין רותח:
אסור בכל המתבשלין. בין רך בין עבה:
Tossefoth (non traduit)
מתני' הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. שלוק שאין מבושל יותר:
קונם תבשיל שאני טועם אסור במעשה קדירה רך. מפרש בגמרא כל מידי שנותנין בו פת לשרות קרוי תבשיל ומותר בעבה שאינו נאכל עם פת וצ''ע אמאי שני למיתני ענין אחר מרישא לפלוג בנודר מן התבשיל בלא שאומר שאני טועם ובשאר בבי כבוש ושלוק ומליח נקט דווקא שאני טועם להוסיף בו איסור וי''ל רבותא נקטי' דאפ''ה מותר בעבה וברישא מצי למיתני מבושל שאני טועם מותר בצלי ובשלוק אלא לא היה תופס חידוש [בהאי] דמבושל לא משמע בשום ייתור צלי ושלוק:
[טורמוטא והרמוצה]. מפרש בגמ':
גְּמָ' תַּנְיָא: רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹסֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לְדָבָר — זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיְבַשְּׁלוּ אֶת הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט''.
Rachi (non traduit)
גמ' ר' יאשיה אוסר. בצלי ובשלוק דמתקרי נמי מבושל:
Tossefoth (non traduit)
רבי יאשיה אוסר בצלי ואע''פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר. ולכך לא הוי ראיה דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם:
לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה סָבַר: הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה, וְתַנָּא דִילַן סָבַר: בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם?
Rachi (non traduit)
הלך אחר לשון בני אדם. דאין דרכם לקרות לצלי מבושל:
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. בְּאַתְרָא דְּתַנָּא דִילַן — לְצָלִי קָרוּ לֵיהּ צָלִי, וְלִמְבוּשָּׁל קָרוּ לֵיהּ מְבוּשָּׁל. בְּאַתְרָא דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה — אֲפִילּוּ צָלִי קָרוּ מְבוּשָּׁל.
וְהָא קְרָא נָסֵיב לַהּ! אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.
קוּנָּם תַּבְשִׁיל כּוּ'. וְהָא מִתַּבְשִׁיל נְדַר!
Rachi (non traduit)
והא מתבשיל נדר. דמשמע בין רך בין עבה:
Tossefoth (non traduit)
והא מן תבשיל נדר. ורך לא הוי תבשיל כיון שהוא רק כמים בעלמא:
אָמַר אַבָּיֵי: הַאי תַּנָּא כֹּל מִידֵּי דְּמִתְאֲכֵל בֵּיהּ רִיפְתָּא — תַּבְשִׁיל קָרוּ לֵיהּ. וְהָתַנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַתַּבְשִׁיל — אָסוּר בְּכָל מִינֵי תַּבְשִׁיל, וְאָסוּר בְּצָלִי וּבְשָׁלוּק וּבִמְבוּשָּׁל, וְאָסוּר בְּהִיטְרִיּוֹת רַכּוֹת שֶׁהַחוֹלִין אוֹכְלִין בָּהֶן פִּיתָּן.
Rachi (non traduit)
האי תנא. דמתניתין דלא קרי לעבה תבשיל:
בכל מידי דמתאכלא ביה ריפתא. דמלפתין בו את הפת קרי תבשיל:
והא תניא. בניחותא:
בהיטריות רכות. בדילועין רכות שהחולין אוכלין בהן פיתן:
Tossefoth (non traduit)
בהיטריות. פירוש קרייאני:
אִינִי?! וְהָא רַבִּי יִרְמְיָה חֲלַשׁ, עַל לְגַבֵּיהּ הָהוּא אָסְיָא לְאַסּוֹיֵהּ, חֲזָא קַרָא דְּמַחֵת בְּבֵיתֵיהּ, שַׁבְקֵיהּ וּנְפַק. אֲמַר: מַלְאַךְ מוֹתָא אִית לֵיהּ לְדֵין בְּבֵיתֵיהּ, וַאֲנָא אֵיעוּל לְאַסָּאָה יָתֵיהּ?!
Rachi (non traduit)
איני. מי אוכלין החולין מהן:
חזא קרא דמחיתא. דלעת מונחת שם שהיה אוכל ממנה:
Tossefoth (non traduit)
[איני] וכי קרי טובים לחולים וכו':
לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרַכִּיכֵי, הָא — בְּאַשּׁוּנֵי. רָבָא בַּר עוּלָּא אָמַר: הָא — בְּקַרָא גּוּפֵיהּ, וְהָא — בְּגַוֵּויהּ דִּקְרָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: לוּלִיבָּא דְקַרָא בְּסִילְקָא, לוּלִיבָּא דְכִיתָּנָא בְּכוּתָּחָא. וְדָבָר זֶה אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ.
Rachi (non traduit)
לוליבא דקרא בסלקא. תוכו של דלעת יפה לאכול עם התרדין:
לוליבא דכיתנא. תוכן של זרעוני פשתן יפים לאכלן בכותח:
ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ. משום דדבר מעולה הוא לרפואה ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא:
Tossefoth (non traduit)
ברכיכי. מועילים לחולים:
באשוני. פירוש קשות הם רעות לחולה שאינן מבושלות כצורך:
בקרא גופה. פירוש חיצון שבקרא קשה הוא ורע לחולה:
בגויה. רך שבתוכו יפה לחולה:
לוליבא דקרא. כל דבר שהוא [רך] קרי לוליבא:
בכותח. טוב ליתן בכותח:
ודבר זה אסור לאומרו בפניהם. שמלעיגים עלינו ואומרין שאנו קובעים מילי דחוכא ואיטלולא בהש''ס ובקונט' פירש שאסור ללמוד להם שום תקנה ולא נראה:
רָבָא אָמַר: מַאן חוֹלִין — רַבָּנַן. רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא:
Rachi (non traduit)
חולין רבנן. שעוסקין בתורה ואינם נהנים מן העולם ובאים לידי חולי:
Tossefoth (non traduit)
מאן חולין. דקתני לעיל שהחולין אוכלין כו':
רבנן. שמתוך שעמלים בתורה הם חלשים אבל לחולין ממש לא מעלי:
רבא לטעמיה. דרבנן איקרו חולים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source